אלוהים אני שונא אותך.
קל להאשים ולהגיד שזה בגללך,
אבל אתה לא קיים בעיניי,
ושום מכשול לא עומד לפניי.
אתה כלום.
אני גמור ואתה חסום.
אין לי תקווה את זה כולם יודעים,
אז מה פתאום אתה מציע לי ניסים?
אתה סתם אשליה,
אתה רק עוד דמות בדויה,
לא קיים.
לא האמנתי בך אף פעם,
מה שכן עליך יודעים להטיף,
שאת מוחי ישר מטריף,
ואני לא מרגיש רע שאותך אני מקלל.
זה נכון אני בך מזלזל,
והשיר הדפוק הזה הוא פרי מוחי הרקוב,
הסיפור שלי ממש עצוב.
הרסת לי אמונה שהתחילה יפה,
ובספרים כתוב ומה אני צריך להתגאה?
אלוהים, תשתוק,
זה לא המח שלך שניזוק.
אתה לא סובל,
למה להתאמץ ובשבילך להתפלל?
שתרחם עלינו ותעשה ניסים?
בשמש אנחנו נמסים,
וגם ככה אין בך משמעות,
ומלהאמין בך אני מעדיף למות!