אני כמו,
כמו ציפור שמעולם לא למדה לעוף,
תמיד חיה בכלוב, סורגים
אני גוזל בעולם ללא רחמים.
חלומי היחיד לעוף מול שקיעה
להישרף תחת אודם השמיים.
לא למדתי חופש מהו, בין החיים
למדתי רק סורגים וצירים.
מבטים קרים של שנאה ויגון
בין קירות לבנים של אנשים מתים
מבפנים, הכול אחרת פה
מאחורי הסורגים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.