אהבה קפואה בשלג הלונדוני
מתהלכים לאט
מחפשים רמזים
הכול נראה אמיתי
עד שנשבר
והפנים, מתעייפות
להיות באותה תנועה
אם היית יודעת
כמה את יפה
זה לא היה כול כך קל
אולי הייתי מרגיש זר
הייתי קם ועוזב
משאיר אותך
מול חלונות הראווה
בשלג לונדוני
באהבה קפואה
מקשיב לצלילים
מתיישב על הספסל
כלבים חולפים
מכאן
אי אפשר לראות את המטוסים חולפים
ועל קו הרכבת
שניים מחכים
אולי היא תבוא, אולי תחלוף על פניהם
ואת יפה
שזה כואב
מחפש את הדבר הנכון לומר
אחר כך מחפש
משהו להשיג
המרחק מאריך זיכרונות
ומקצר את כול המחשבות
אל אותה נקודה
לא ידעתי לספר לך על אושר
על ימים טובים
כותבים את החיים בספר דק
עד שמחשיך
והעיניים, עייפות
מלבהות את אותו מבט
שוב חולף לו יום
בשלג לונדוני
רצינו לנסוע רחוק
להתרחק מההמון
לא לגעת בזכוכיות
אמרת, אולי נצליח
לבנות משהו לעצמנו
בין סיגריה לסיגריה
כוסית ועוד אחת
אני נשברתי
ואת, צחקת
שזה חלף
ערב שישי
ישבנו לבד
מביטים במסך
מרותקים, עד הפחד הבא
מכוניות, לא חלפו
וראינו את האור נכבה בבית ממול
אם נרגיש בודדים
אולי נקשיב למוזיקה
אהבה קפואה
בשלג לונדוני
אני נזכר בים
ואת נזכרת, בבית של ההורים
ילדות, ספרים עטופים, אבק על השידה
משהו יכול להצחיק אותך
ואז תתחילי לבכות
אני אנסה לומר את הדבר הנכון
ואני חושב
שהכלבים עייפים
מלנבוח שוב ושוב
מביט מהחלון
אני יודע
שאת חושבת
שיכל להיות משהו יותר נכון
אבל לא מוצא עכשיו מה לחפש
הרמזים כמו, זורקים אותנו למקום אחר
שלג לונדוני
אהבה קפואה
אפשר לכתוב את השמות שלנו, ולחכות שהכול ימס
אז נביט אך השמיים
מחשיכים
בלבן