ומתנגן שיר עצוב ברדיו
אנחנו מקשיבים
שבחוץ
הכול נעצר
יש משהו אפוקליפטי
בשמיים
שעוד רגע
גם אנחנו נרגיש
את אומרת
שאת לא יכולה לאהוב יותר
אני לא יודע להתחנן
לבקש אותך
כול פעם מחדש
והכול נעצר
לעיתים לימים
אולי נברח
העיר רחוקה
אנחנו לא מרגישים דבר
הגוף נעול על כאבים ישנים
פושטים בגדים
לא יכולים למכור את עצמנו עכשיו
ושיר עצוב מתנגן
אולי נצליח
אז נבכה
את אומרת
שיש בנו משהו
שאין בו נחמה
אי אפשר לחפש כול הזמן
את המשמעות
האושר משאיר אותנו ריקים
בין כול הבניינים
שנינו רצים
בלילות קרים
נטולי ירח
גיטרות מנגנות
קול צרוד מלווה אותנו
כמו בפס קול של סרט
ורק אנחנו לא מצליחים להבחין
איך הזמן משתנה
את אומרת שאת לא יכולה לאהוב יותר
ואני שותק
נחרד בקלות
מכול רגש עצור
רוצה להתפרק
להשאיר את עצמי
זרוק על הכביש
גשם יורד
ומשהו אפוקליפטי
עומד לבוא עלינו
צורות משתנות
אנשים יפים חולפים
ורק אנחנו
דוהרים בלי סוסים
את אומרת
אנחנו שני ילדים
נשרפים מהר
ואז אני מחבק
לא יכול להרגיש דבר
שאת אומרת
תפסיק, זה מסוכן
עומדים ערומים מול האגם
בצד השני
אומרים שיש משהו נפלא
הוא קורם עור וגידים
משאיר אותנו דוממים
יש משהו בעצב, שאי אפשר לקחת איתנו
אולי אנחנו כמו משוגעים
שלא מסוגלים
להבחין
שהמראות לא משקרות
ואת אומרת
לא יכולה לאהוב יותר
אז אני מפסיק לחשוב על זה
השמיים, עוד רגע יתחלפו
ואנחנו ממשיכים בדהרה
בלי סוסים
בלי מרכבה שיקחו אותנו
שיר עצוב מתנגן ברדיו
והכול בחוץ נעצר.