רגלי יחפה
מונחת ברפיון על אדן החלון
שואפת בשקיקה
כל חלקיק אוויר צלול של בוקר
כאוויר פסגות
המבקש לחדור ולחלחל
אליי
ונימי גופי כמהים לטהרתו
כמו זועקים
"הרווני".
זלזלי עץ
נרפים
מתמסרים ללטיפת הרוח.
נחמד
לנהל דו-שיח עם ציפור
מנגנת היא לי ואני משיבה בחיוך.
מה יפה הרחוב
על כל שלוותו ורזיו
כי נולד הוא כל יום מחדש.
ורגלי יחפה
מתמסרת אליו. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.