שירה יצחקי / היא לא בכתה |
לא כתינוקת רכה
לא כילדה גדולה.
אבא היה מכאיב והיא לא בכתה.
אמא שהתעלמה, שידעה מה קורה.
היא לא בכתה.
הילדה ששתקה, שלא בכתה.
"תכיני קפה", היה זורק לעברה
ומתיישב על הספה
היא עשתה ולא בכתה.
"תשתקי כבר כלבה"
היא שתקה, לא בכתה.
"תני לאבא נשיקה"
נישקה אותו, בשתיקה.
היא למדה לבכות
בדמעות של דם
היא למדה לכתוב
בסכין קטנה על עור לבן
היא למדה לדבר
כשכבר היה מאוחר מדי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|