אינני בן הדור הרע הזה.
נולדתי בישימון,
ועמוד-הענן (מן המשרפות)
מתאבך להנחותני
בריצתי בדיונות-השממון
בין נוה-משכל לנוה-משגל.
בלילה, עמוד-האש (מן הטנק הבוער)
באורו הבהיר בולע את הכוכבים,
לא לי שירתם.
האסטרונומיה עבודת אלילים,
לשם ניווט ייטבו
קמעות ופסיקות רבנים.
הנשרים שנשאו את הדור הרע
נאספו כנפיהם אל אבותיהם,
ואני נשארתי עם האפר
המתפזר לאיטו בחולות
ועם נוצות אחדות
כמזכרת.
לא מצאתי דיו למשוך בהן.
אבד כוחן.
אני בן דור המדבר
כל חיי בצילה של החרב
מפלס דרכי בציה
בין שני העמודים
ומחשב מחשבות בזהב ובכסף
לעשות לרוחי משכן
אך היכן?
היכן הארץ המובטחת?
שחוק ועייף מן התלאות
קשה עלי יותר ויותר עזיבת הנוות.
עד מתי תחזיק לי קשיות עורפי
לא לצאת מבין שני העמודים
וללכת לאורם של הכוכבים? |
