עוד לא צפינו בהרים לבנים ואגמים מותכלים שיצאו מתוך שרוול של
שלג,
וכבר נטף לו ברז מעינו של עיט שעמד להפיל את תינוקו השקט על מי
מיצר מגלן הדלוחים במי הכביסה ששפכה מורתי עליה השלום על בני
ישראל בעודם במדבר.
ועוד לא למד הנשר מתמטיקה, כי טלאי צהוב היה דבוק לחוטמו
הבריא.
ואין אלו אלא עלים ירוקים שניסרו את חלל הבית.
ובימים שקטים בסיני לא הביעו אומר ולא אמרו מעשה רקיע
השמים המתים
אך עלעולים מסתלסלים הסתפרו עם בריונים בבונקרים
שלא שמעו את שמעו של המן הרשע.

על-כן יגירו הרים ועמים עמבה על בטנה של מרים אחות משה, שהביאה
על-ידינו את מרץ השפכים המייבבים על כתפיו של הרקולס.