29.12.03
כמו מקפלת סירת נייר
ומשיטה בדמיוני
ומוסיפה קצת אור ניאון לתאורה
כמו תיאטרון מילים
מרצדות מול אישוני
והעולם מתפתח,
מפליג על הסירה לעבר כל מה שארצה
והמילים, שחקניות נהדרות
משחקות במלוא משמע המילה
וליבי מוחא כפיים
הדרן!... הדרן!
והופ! מקפץ לסירה הבאה
אקווה שלא תטבע מאכזבה.
ואפצע תודה רבה
ואפסע על השקיעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.