אולי כבר לא נותר דבר
שיסביר את איכויות הנופלים
על מזבח כבודנו.
אולי רק מן תזכורת קטנה,
כמעט בלתי מורגשת,
בדמות אפרם של ארזים.
אולי מתיקות קצרה
של חושך אילם בצלם אלוה.
כיצד ניתן לנו להפר
את שלוות הבראשית הזאת
בעקרותנו התמימה
הזועקת לשמיים
מול כל פתח ופתח?
לא על קידוש השם.
לא בעד ארצנו.
בתוך עמנו אנו מתים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.