בארי שחר / אל תגלי את סודות הנצח |
על אוטובוס מאסף של אגד,
קו מספר שמונה ארבע אחת,
מתל אביב לקריית-שמונה via טבריה.
ישבת לידי מצומת גולני עד טבריה
לא אמרת מילה - מלבד שאלה
אחת:
"סליחה, אפשר לשבת?"
אולי אפילו קצת נמנמת.
אני ישבתי ליד החלון,
את ליד המעבר.
וקיוויתי - לא קיוויתי,
שמתוך נמנום
ראשך ישען על כתפי.
בטבריה אמר הנהג למיקרופון:
"טבריה, תחנה מרכזית."
ואת התעוררת ומיהרת לרדת.
נערה יפה במדי חיל האוויר,
אל תגלי את סודות הנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|