אפרת יעקוב / כמה קרשים שנשארו |
הוא מזיז את הגלגלים של המכונה
ל א ט.
הדם זורם מהלב לכל חלקי הגוף בפחות מדקה.
העשן מתפשט והוא מזיז את הגלגל החלוד עוד ועוד
והוא מזיע, והחולצה כבר רטובה,
הוא לא יחזיק מעמד במפעל עוד עשרים שנה.
הלב מתחיל לפעום בחוזקה,
והמסמר הקטן מתחיל לבצבץ החוצה,
הוא מנסה להחזיר אותו למקום.
המכונה מתחילה להתפרק,
הוא בורח החוצה בריצה,
כשהוא מחזיק כמה קרשים שנשארו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|