עוד שישי בערב,
החבר'ה יוצאים לקרוע את העיר,
עיפרון שחור משוח בכבדות,
שפתון זועק
ובגדים שחורים, צמודים, צועקים,
תכשיטים מעור ומכסף
מזרים אימה
מעוררים בטחון
היא מתחבאת מתחת.
עוד ערב שישי כדי לא להשאר מאחור.

המסיבה ערה,
המוסיקה חזקה הרבה יותר מכפי שאף אחד רוצה
אבל לא יותר מכפי שמישהו לא רוצה להודות
הכל בסבבה
בפנאן, כמו שאחדים מאיתנו אומרים
העשן חונק
העיניים צורבות
האלכוהול כבר מזמן ניוון את היכולת לחשוב
מעושנת ועטופת עשן מפזרת חיוכים פזורי דעת,
בחורים שתויים נועצים בה מבטים
שתויים עד כדי כך?
בוהה לעבר החופש,
שורכת רגליה אל החוץ,
מבעד לתחושת המחנק.

הבגדים הזועקים הוחלפו
התכשיטים הוסרו,
האיפור הזועק, המעיק, גם הוא אינו עוד
היא כבר במיטה,
אי שם בשינה טרופה,
עטופה באותו עשן מגעיל, חונק
מותיר עקבות של עוד שישי בערב.