לך!
אהבת אותי וביקשת שאני אצא איתך. אחרי כמה ימים הסכמתי. אז
התחלת להגיד שאני יותר זמן עם החברה שלי והיא אמרה שאני יותר
זמן איתך, אמרתם לי לבחור: הבטחת שלא תזרוק אותי ושאתה ואני זה
לנצח, איזו נאיבית הייתי ובחרתי בך, איך לא קלטתי שאני בכלל לא
הייתי בטוחה בזה שאני אוהבת אותך. שיט. רבנו איתך כמובן באשמתי
ואז אמרתי שאני צריכה לחשוב עלינו. לא הייתי בטוחה בכלום
ונפרדתי ממך. כמובן כבר מצאת לעצמך מתמודדת בתור "חברה" כדי
שאני אקנא ואיך לא... זאת היתה הידידה שלך, זו שהציעה לי שאני
אפרד ממך!!! אמן שתחנק!!! ואז הכל הסתבך, התחלת לרכל עלי ואז
הכל עוד יותר הסתבך ועכשיו אני בוכה ולא יודעת אם אני אוהבת
אותך או לא ואם כן אז למה ואם לא אז למה אני עדיין חושבת עליך.