"הבכי משחרר" היא אמרה והפצירה, "בכה נערי בכה..."
"חברות מתחלפות" חשב לעצמו, אך בליבו ידע... כמוה, עוד לא
ימצא...

שנים הם דיברו להם, השיחות זרמו, השניים נפגשו, הרבה לא קרה,
אך הוא, שבוי בקסמה...

"היא יקרה לו מכל" חושבים חבריו... אך הוא יודע זאת...
והיא? היא יודעת?
אם יודעת היא, אז מדוע פוגעת?

הם דיברו ודיברו אך לפתע נפסק,
שבועות על שבועות הדיבור לא קלח...

געגוע רב יש בליבו, אך גם פחד...
פחד, מהדחייה... דחייה בלתי נלאית,
יעשה הכל כדי לעצורה, אפילו...
יפסיק לדבר איתה...

שבועות עברו, והוא עדיין ממתין...
מחכה לה, לשיחה...
לזרום שוב. עימה...