הנה הגיע לו החורף שכולם חיכו לו. הגשמים ,שכולם רוצים
אותם, שהופכים לשטפונות, שאף אחד אינו מעוניין בהם, השלגים
בחרמון שמושכים מבקרים ארציים, מול שלגים אירופאיים שמושכים
טיירים ישראלים, ומשאר העולם כולו, העלים שנושרים ועמם הסיפור,
מדוע נושרים העלים בחורף.
  לפני הרבה מאוד שנים, לפני שהעולם הכיר באנושות, ולפני
שהקוף נעמד על שתי רגליו כדי להגיע אל הבננה, עוד לפני שהעלים
נשרו אי פעם מהעצים, נולדה ציפור מאוד קטנה. היא נולדה בעת סוף
האביב, ולפניה עמד קיץ ארוך מאוד. כל הקיץ הציפור התרוצצה עם
חברותיה, ראתה מקומות שונים ולמדה דברים חדשים.
  כאשר עמד הקיץ להסתיים ולפנות את מקומו לסתיו המתקרב הציפור
הקטנה ראתה איך לאט, לאט, כל חברותיה התחילו להתפזר והיא לא
הבינה את משמעות הפיזור. היא שאלה אחת, ושאלה שניה, אבל כולם
אמרו לה שזה למקום שכל הציפורים נודדות בדרך כלל, הדרום החם
והנעים. הציפור הקטנה לא האמינה לחברותיה והחליטה לשאול את
הנשר החכם והזקן שחי לו על הר מאוד גבוה. היא באה אליו ושאלה
אותו לאן זה כולם כל כך ממהרים. הנשר החכם ענה לה מה שהיא כבר
שמעה מפי חברותיה, כולם נודדים לדרום, שם חם יותר ונעים יותר,
שם איכן שאין חורף. הציפור לא הבינה ושאלה מה זה חורף. הנשר
החכם אמר לה שחורף זו תקופה מאוד קרה שבאה אחרי סתיו, בחורף
יורדים גשמים, שלגים ומזג האויר לא מתאים לציפורים קטנות כמוה.
ציפור קטנה נעלבה והשיבה לו שהיא לגמרי לא קטנה ושחורף לא
מפחיד אותה ושהיא תסתדר בלי נדידה לדרום. הנשר החכם הסתכל על
הציפור הקטנה במבט עליון מלמעלה, חייך, ואמר לה שתעשה מה היא
רוצה לעשות.
  כך החל לו הסתיו, הרוחות התחזקו, הגשמים טפטפו את טיפותיהם
הראשונות, וציפור הקטנה התחילה להרגיש ולהבין למה התכוונו
חברותיה. היא הצטערה שלא הקשיבה לחברותיה ושלא הלכה אחריהם
לדרום החם והנעים יותר. היה מאוחר מדי כדי לנדוד כי היא לא
מכירה את הדרך והיא היתה צריכה לחפש לה דרך כדי לעבור את
החורף. אז היא נזכרה בנשר החכם והזקן שעל הר גבוה והחליטה לבוא
אליו שוב.
  היא באה אל הנשר החכם ואמרה לו שמתקרב החורף ואין לה קן חם
למחייה והיא שאלה מה עליה לעשות.
הנשר החכם חשב וענה לה, הוא אמר לה שתעשה כמו שהנשר עצמו עושה.
הוא הציע לה לבנות קן על הר בכיוון שם זורחת השמש, כדי שביום
השמש תחמם את ההר ובערב ההר יחמם את מי שנמצא עליו. הציפור
ענתה לו כי ההר הוא מאוד לא נח, ההר גבוה מאוד וקר על ההר כל
השנה. אז ענה הנשר לציפור, הוא אמר שתלך ותנסה לבנות לה קן על
עץ, והקן רק בנוי מעלים של אותו עץ. בצורה כזו יהיה לך גם נח
וגם חם, כל החורף. הנשר החכם והזקן גם הוסיף שאם היא תצליח אי
פעם לבנות קן כמו שאמר לה, שתבוא אליו, והוא יתן לה את הכבוד
של תואר הציפור החכמה ביותר והיא תהפוך לציפור החכמה החדשה
באזור, במקום הנשר החכם והזקן.
  הציפור הקטנה לא יכלה שלא לקבל כזו הצעה מפתה, רק המחשבה
שהיא, הציפור הקטנה הנודעת, תהפוך בקרוב לציפור החכמה החדשה
ותחשב ליותר חכמה מהנשר החכם והזקן. מה שהציפור הקטנה חשבה זה
שכל מה שהיה מוטל עליה לעשות זה לקטוף את כל העלים מעץ כלשהו
ולרכז אותם בין ענפי העץ.
  וכך הציפור הקטנה עפה אל העץ הכי קרוב שהיה, והחלה לקטוף את
כל העלים. יום שלם לקח לציפור הקטנה לקטוף ולרכז את כל העלים
בין כמה ענפי העץ, אבל בא ערב ויחד עם הערב הרוחות החזקות.
הרוחות החזקות חיש מהר פיזרו את כל העלים לארבעת הכיוונים.
הציפור הקטנה לא נכנעה, היא עבדה עוד יום שלם, אבל גם אז בא
הערב ועמו הרוחות ששוב פיזרו את העלים לארבעת הכיוונים. וכך
עוד יום ועוד יום ועוד יום...
  וכך עד ימינו מספרים, שבכל חורף יש איזו ציפור קטנה שמנסה
לבנות לה קן על פי דברי הנשר החכם והזקן כדי לזכות בתואר חלומי
ולהוכיח את חכמתה הזעירה.


19.01.99