[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לולית אלון
/
סיפור אגדה

לסטפן...

                                                           
         10.3.04
           
זה התחיל כמו סיפור אגדה. נשענתי על גזע עץ בקור בחוץ. מסתכלת
מסביב מנסה לאתר אנשים שאני מכירה. "פרח עץ" שמעתי מישהו אומר
וחייכתי, נו שיגיעו כבר! סוף סוף הם נראו באופק, קפצתי וחיבקתי
אותם, תודה אלוהים שהם סוף סוף הגיעו.
בחנתי אותו מהצד, גבוה, רזה, בלונדיני. חמוד שכזה. היא אמרה לי
תכירו והוא הציג את עצמו. חייכתי בבישנות ולשניה נעצרו לי
המילים. הלכנו לחדר אני, היא והוא. עדיין התביישתי קצת, למרות
שנורא לא רציתי להראות את זה.
ישבנו בחדר, צחקנו העברנו קטעים, פתאום היא הייתה צריכה ללכת
לאנשהו ונשארנו שניינו יחד, לבד. הוא דיבר, אמר שהוא מחפש משהו
רציני ולא סתם שטויות, הסכמתי איתו שזה מה שאני מחפשת גם.
עדיין זרים אחד לשני, עדיין לא יודעים עוד טעם נשיקה. במסיבה
בערב קצת רקדנו, קצת צחקנו ועוד לא נגענו. ובלילה סוף סוף גם
טעמנו.
הזמן עבר, רץ, טס. ואנחנו חברים ואחרי חודש וכמה ימים גם חברים
אוהבים. הכל מושלם ורוד, פוגשים הורים מכירים אחד לשני את
החברים. אתם יודעים מה שחברים עושים. ורוד ועוד ורוד... הלב
מתפוצץ מרוב אושר.
ואתה לא מאמין שאדם יכול להכיל כל כך הרבה שמחה ואהבה. אחרי
חודשיים הריב הראשון הגיע. במלוא העוצמה באמצע הבועה הוא פגע.
יש הרבה בכי והרבה פגיעה, יש סימני שאלה. מבחינתי זאת הייתה אי
הבנה, מין קצר בתקשורת. הוא נפגע חזק, חושב שאני לא סומכת הוא
מפקפק באהבה. עכשיו אני יושבת וממתינה...

   







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מילא אני יכול
להבין את אלו
שקוראים את מה
שאני כותב
ומפרסם. אבל
הראש שלי מסתובב
מלחשוב על זה
שמאשר את
הסלוגנים שקורא
כל שטות שטרחתי
להכניס לריבוע
הכתמתם הזה
ואפילו למיין את
זה.



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/04 10:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לולית אלון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה