אני יודע שזה עדיין שם,
לעיתים מנשב בי מצבי רוח חסרי כיוון מוגדר.
אני יודע שהאפור הזה העומד, הוא רק אבק.
אני יודע שתגיע האישה שתנער אותו,
ורק באופן המטאפורי מפני שהיא תהיה האישה שלי.
יש בי את הרגש עד לנקודה שבה הרגש יאניש עצמו ויזיל דמעה
מהתרגשות.
אבל איפה היא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.