י.ב שומינר / קינות |
לבוא ולישב על ברכי
כשם שאינה חפצה
לרפרף באצבעה על שפתיי
למחות דוק של עצב וספק.
ומה לה לשירה הארורה
כי תפקד ממיטתי?
הלא איננו נאהבים ואף
מעולם לא אהבתיה.
ובכל זאת,
מה לה כי תלך
ומה לה כי תבוא לייסרני?
21/10/98
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|