י.ב שומינר / מוות נפלא |
לעתים תחנת האוטובוס הריקה
זועקת חיים.
נשים זקנות מהלכות אט
עמוסות שקיות וקמטים
ילדים בשובם מבית ספר
מתריסים את מצחם הבהיר לעברן.
בשמים הצחים
יונה
המולת נוצות
ועיט
ולפתע נשיפת הבלמים
מסלסלת עשן ועפר
ונוצה לבנה אחת תלכוד את עיני ותאמר
מעל לחיים האפורים האלה
מתנוסס מוות נפלא.
31/01/2004
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|