כולם מסומנים, חריטות חריטות,
חריטות עמוקות על המצח,
האחד אגואיסט, השני הוא אידיוט
מסודרים להפליא, מגירות מגירות

יש ליצן וביישן ואחד שתמיד מנפח עניין
וחכם ומופנם ותם ואחד שכך סתם

יש מצחיק ואדיש
ואת ההוא שמרגיש,
יש מרובע ושרמנטי,
ואת ההוא שתמיד אנטי,

קטלוגים, קטגוריות,
מספורים ושיטות
זו הדרך של המוח האנושי -
בלי הרבה נטיות.

ותמיד, כל אחד, עמוק עמוק בפנים
שואל את עצמו: "אל עלי מסתכלים?"
ושואל את עצמו איך היה שואף להיות,
ובסוף תמיד יוצא כמו כולם - לא יותר, לא פחות...

כולם מסומנים, חריטות חריטות,
מי אתה רוצה שאהיה? מי אני רוצה להיות?

מגירות מגירות, בסדר מופתי,
וכן קורה שאני מתביית לאיפה שהחברה שמה אותי...