|
לילה של אהבה עובר בינינו
ושל שירה רעה גם
של זמזומים והזיות
וקולות עשן
עיני כבדות מכתמי השמחה
עיני רעות ממך
בדלותך; עשן
ואני זזה מתנערת מכל אשמה
ממירה מוסר אישי
במוסר של מדינה.
"ציניות היא תכונה מרחבית",
אתה אומר;
"תנודות הן אהבה של שעת לילה מאוחרת"
וכשסף דעתך עובר מעלי
ודעתי הנשלטת בחוסר
עד להתפקע
אני מרימה עצמי
ומרמה
בעוון זאת לא אשלם
ברגע זה אתה הוא הגזרה
לבטל אותך, לרצות אותך
שתהיה רק מישהו
אחר. |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.