משורר שהתעורר
נרגם על קיומו
נגיעות של מילים
נרמסו
כשברחה
ואם אולצה הנערה
לא זכרה סימן הערצה
הופעה שנבלעה
להקה שנטרפה
והנה
כשהוא מצא את עצמו עומד שם
מבולבל
(והלהקה: צועק, נאנק, גונח)
מקיא מילים
פולט אותן
מנחש
זורק
מתוך הרקה הרועדת שלו
היישר לתוך סיר המפלט
שהוזמן לאור נרות
ניסה להיצמד לדפנות
קצת נמרח בשכבות
פחד להיות במרכז
נרתע שהמקור יפגע
לא רצה שההוא יתפרץ
עם כף הגדולה
יוציא אותו משם
התמוססות לאבקה
הכחשת הכריתה
הוא מישהו
הוא בעצם לא
פזמון:
זאת היא העיסה של חיינו
זאת היא היצירה של ימינו
שמעתי פעם על מישהו שהצליח לצאת
על מישהו שהצליח לזוז קצת מכאן
לא ידעתי שכולם קראו לו: "התבלין"
לא שיערתי שהשתמשו בו גם למנה אחרונה
לא האמנתי שישלפו אותו לבסוף עם קיסם שיניים קטן
סופו.
ועכשיו לאות הניצחון |
