שלשלאות הייסורים אט אט מנשמתי מרפים, האור חודר ומפוגג את
האפלה ותחושת השליטה יותר מנפלאה. הכבלים העזים ששלטו במוחי
נסדקים, מתכלים, מתפוררים והתודעה יוצאת לחופשי והמחשבה מתעלה
מעל לשחקים והכל מרגיש דרור והנשמה דוהה כמו ציפור. ואני...
אני שוב שמחה בחלקי, לוגמת את הנאות החיים ואין בי יותר כאב
עמוק מבפנים ואין צער על רגעי העבר ויש רק את ההווה והמחר
והלב... הוא מרגיש מאושר והשלשלאות.... הם אינם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.