כשתושיט ידיך אל מעבר לעלטה
ותסמן על הקיר מפות כוכבים,
אדע כי הם שם,
אאחוז את כוחם.

כשתפקח עיניך אל מבעד
לפיסות של משי,
ותביט אל גלים גועשים,
אדע כי ספינה במצוקה,
אדמע טביעתה.

כשתשלח צבאות רגליך
אל מעבר חומות של מגן,
ותשלח חצי אש,
אצעד משוריינת,
אל מולך, לצידך.

כשתנעל ליבך אל מולי,
עם מפתח חלודה,
תקשור, תהדק, עם חוטים של חמלה,
לא אפרוץ, לא אפרום,
כי אדע!

אני מביטה דרכך.

ואנעל את ליבי אל מולי,
אקשור עם חוטים של ברזל,
ואכאב, ואסתור לעצמי,
במקומך,
בדרכי שלי אהרוס דרכיך.