|
אני גשמי ואני מאוכזב שאני גשמי
אני כנוע לצרכים
חלקם מסריחים
חלקם מביכים
אני מלוכלך
אני ואני אני
קטנוני
צריך לתחזק
וצריך לשמור
ו"נהנה" לפנק
את עצמי
וכל אותו הזמן אני מזניח את המטען הייעודי שאני נושא
עצמי
ויותר גרוע מצרכים מסריחים:
לוקח לי זמן להגיע ממקום למקום.
לפעמים אני צריך להמתין (!) עד שדברים יתרחשו
למרות שאני יודע את סופם
וזה בלתי נסבל |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.