2.4.2004 אחרי שעזבת את ביתי


אחרי היום ובלילה של אתמול
הבנתי.
הגעתי להבנה הכי חשובה בחיי.
הגעתי להארה, שאין מנוסה ממנה.
הארה שאין לה כל כפל של משמעות.

זוכרת שאמרתי לך.
"אני ואת נועדנו להיות יחד"

האין אתמול, והיום הן ההוכחה המושלמת לכך?
האם יש צורך בעוד הכוונה מלמעלה?

ליבי שלך, נפשי, דמי, מוחי, אני וכל כולי.
שלך לעד.

עברנו זמנים קשים, עברנו תופת.
אבל האהבה שרדה.

עברתי גיהנום, ואף גרוע מכך.
אך שרדתי, האהבה שלי אלייך לא כבתה.

זוהי ההארה הכי חשובה, שאי פעם הגעתי אליה.
זוהי ההארה ששינתה את חיי.

אני אוהב אותך, לעד בכל אשר תיהיי.
בכל מקום בו תטיילי ליבי אצלך.

אני אוהב אותך יקירתי, באמת ומכל הלב.
אני אומר תודה לשמיים מעל, על ששלח אותך לחיי.
גם אם רק לדקה או שתיים חזרה.

גם אם רק לומר " אני אוהבת אותך"
וללכת שנית.

אני אוהב אותך ותמיד אוהב.

יקירה, רציתי לדעת... אם אי פעם תקראי זאת.
יכול להיות שנתחתן?
כמו שרק חלמתי?

או שאני עדיין חולם?
אני פותח את עיניי ומביט סביב.
האם חלמתי, האם ראיתי אותך?
אתמול נראה לי כחלום. האם ההארה אמיתית.
האם חלמתי חלום?