[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דניאל אורן
/
סבתא שלי

היום הייתה הפעם הראשונה שהבנתי למה אמא התעצבנה על סבתא. זאת
פעם שניה שאני שומעת את זה. הפעם הראשונה הייתה בטעות, נקלע
לאזניי. את הפעם הזאת סבתא הדגישה.
סבתא שלי היא חברה מאוד טובה שלי. עירקית קטנה כזאת ומצחיקה,
היא מאוד זקנה אבל בכלל לא נראת ככה. כל היום מבשלת. בעיקר
בשבילי.

היום כשבאתי אליה, היה חם גם אצלה, כי אחרת "יכאב לי בפרקים"
ו"ססססססססס" שמביע כמה שהיא סובלת. ישבתי במטבח בעוד היא
מסיימת להכין את ה"אוכל מלכים" במיוחד בשבילי, דיברנו וצחקנו.
האוכל כבר הגיע לשולחן, כמובן שזה אוכל מצויין. תוך כדי הגענו
לדבר על סדר פסח. סבתא אמרה מה היא מתכוונת להכין... "וזהו...
את כל השאר שאמא תכין". "אמרת לה כבר?"
"לא, היא תתעצבן עליי..."
אמא לא אהבה שסבתא גונבת לה את ההצגה באוכל, בין היתר בגלל
שאמא שלי ובישול לא כזה הולכים טוב ביחד, אפילו לחמם במיקרוגל
היא לא מצליחה.
"אז תגידי לה, אין לי כח להתקע ביניכן". כמו תמיד.
"אין לך כח, אין לה כח... היא תצעק עליי. אני אגיד לה יותר
מאוחר."
"פיוזים קצרים יש לאמא."
"מה?" סבתא שמה בשר על האש שעושה רעש של תסיסה, ומפריע לה
לשמוע.
"יש לאמא פיוז קצר" תמיד משנים את המשפט בפעם השניה, אני לא
יודעת למה, בטח במטרה לגרום לזה שאתה מדבר איתו , למקרה שהוא
שמע חלקית, מה המילים שאמרת.
"ממי היא ירשה את זה?"
"מדוד" היא נקבה את השם שלו בחריפות. "היה לו אופי בלתי
נסבל."
למרות שסבא תמיד הווה דמות מאיימת בעיניי באיזשהוא אופן ניסתי
להגן עליו "אופי קשה."
"קשה מאוד," היא התעקשה לנצח אותי "גועלי."
"כן, ובגלל זה התחתנת איתו" זהו, הייתי חייבת לגרום לה להרגיש
אשמה, או אולי לתת לה להוציא את מה שהיא רצתה כל התקופה שהוא
מת.
"לא ידעתי שהוא יהיה ככה". אני לא מצליחה עדיין להבין את זה.
נכון, שהתרבות אז הייתה שונה, אבל הם התחתנו בגיל מאוד מאוחר,
וזה לא מובן לי איך היא לא הבינה מי הוא. וגם מכל התמונות שלו
היא תמיד בוכה, וזה נשמע קצת מוזר. כנראה שהיא אהבה אותו, אבל
זה היה לה קשה, הוא היה אולי מבוגר, אולי פשוט מפחיד.
חזרתי לצלחת.

הפעם הראשונה שבמקרה שמעתי את זה, הייתה בערך מתי שהוא נפטר.
אמא שלי צעקה, עם הפיוז הקצר שלה... אני חושבת שהיא בדיוק סימה
שיחה עם סבתא ואמרה לאבא שלי "היא מאשימה אותי עכשיו. שכל הזמן
הזה היא סבלה איתו בשבילי." היא לא סיימה את דבריה "היא הייתה
צריכה לעזוב אותו" אולי היא חזרה שוב על כמה שזה מעצבן אותה
שסבתא סבלה בשבילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקרוב:
וידאוקליפים גם
לסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/4/04 22:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל אורן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה