ר. לירן / בין הטיפות |
בין הטיפות ובין הדמעות
את רואה את עיניי הבוכות
את רואה את העצב והכאב
שלרגע אותי לא עוזב.
בין טיפות האכזבה
בין הדמעות יש הרגשה מרירה
אך יש גם הרגשה נפלאה
קוראים לה אהבה.
מי יגיד לי מתי כל זה ייגמר
מתי הצורך לחברה כבר לא יהיה בוער
כי לא אהיה יותר לבד אלא ביחד איתך
כי את תהיי שלי ואני שלך
ונהיה אחד עם השנייה יחדיו
ויחד רק נאהב.
בין טיפות האכזבה
בין הדמעות יש הרגשה מרירה
אך יש גם הרגשה נפלאה
קוראים לה אהבה.
בין דמעה אחת לשנייה
אדמיין שאותה אני מחבק
אדמיין שאותה אני מנשק
ורק אגיד שאני אוהב אותה.
כי בכל פעם שבי את מסתכלת
נשמתי תמיד משתוללת
אני במקום קופא ורועד
ורק לך אני סוגד.
בין טיפות האכזבה
בין הדמעות יש הרגשה מרירה
אך יש גם הרגשה נפלאה
קוראים לה א-ה-ב-ה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|