תמירה חושי / מתהלך בשנתי |
בחלומותיי
אני רצה.
לא מגיעה, לא מספיקה.
ואתה,
מתהלך בשנתי
על אצבעות שקטות
נזהר מלהעיר אותי מריצתי
הלא נגמרת.
בחושך,
נשימותיך נושפות בעורפי
כמו רץ מאחורי,
והעירות כבדה על עפעפיי
חדה ובהירה.
ולתוך זרועותיך אני טובעת
בדמעותיי שפורצות כך לפתע
מטולטלת בעוצמות שלא ידעתי
מקשיבה לשתיקותיך,
מנחש את בקשותיי
ומרגישה שסופסוף, אולי
לצדך, הגיע הזמן שלי -
לעצור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|