תכלת השמיים / נעוריי |
עוקץ הדבורה בגן השמור,
מפתח אחד אל דלת השחרור,
ועיוות החושים אל תערבולת כוחות,
שנשפו בעלים והניבו פירות.
והסתיו לא חלף, בליבי שיכרון,
והקור שקרב מתחבא עם קסמו,
אל נפש הומה מתלבטת לנבוט,
אהבה כה עזה בחופי האתמול,
בצעיף אדום חסומות עיניי,
כי ראות העונג,
לחישת נעוריי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|