יוני מיכאלי / מוקדש לחבר |
דעכת,
לא לאט נגמרת,
התפללת בסתר ליבך
וכולנו היינו איתך.
אך בזמן האחרון,
לא הייתי איתך.
קצת עצלנות, קצת חוסר חשק.
קצת חוסק להתמודד להסתיר את הרגש.
ועכשיו?
מקווה שיהיה בסדר.
שמעתי אתמול והלב נחמץ.
למה לא באתי, הסתפקתי בשיחת טלפון אחת.
ועכשיו?
מחכה לשמוע שיהיה בסדר.
מתפלל בסתר ליבי לשמוע.
ומבטיח לבוא ברגע שתוכל לקבל אותי.
ועכשיו?
אתה כבר איננו, לא איתנו יותר.
אני יודע שרצית וניסית לא לוותר.
הלכת,
ונשארתי אחריך לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|