|
לא מודעת לסביבה
ואתה משתלב בחשיכה
עיניך מספרות
מילים שלא יוצאות
לא יודעת מה קרה
חיפשתי אותך איש אופל יקר
ועיניי דומעות
מילים שלא יוצאות
לא זוכרת באיזו שעה
עברת מולי מלאך אופל שלי
שרביטך מאיר את דרכך
יד מורמת
מצאת את דרכי
מכשפה בעל כורחי
הפחד עוטף אותי
כמו תכריכים לגופי
חיבוק שלך - תחייתי |
|
|
חשבתם פעם, איך
הגיע השלט של
"נא לא לדרוך על
הדשא" לאמצע
הדשא?
או למה כשאומרים
ריק, והולכים
אחורה, לא
שומעים קיר?
-תהיות של
קווקזים, אבל
קווקזים משוודיה
התיכונה בלבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.