הושיבני על ברכייך אמי וספרי לי
מדוע אם יקרה נקטפים הפרחים המוגנים
מדוע אם כל חי את שומרת עלינו בכיסוי עפר
בנייך הולכים כעדר בסוף השביל אף אחד לא נותר
מדוע אמי יקירתי את פורחת מדמעותיי
למה תשמרי עליי בימים בלילות תשלחי למיטתי את אויביי

אבי חבקני גלה באוזניי התמימות
לאן הולכות תפילותיי מדוע אתה מהם נסתר
הענקת לי אהבה אב יקר לקחת אותה בלב קר
איני רוצה לגדול כשאגדל ודאי אמות מזרועותיך אנשור
שמור עליי גם כאישה השארת ילדה מפוחדת בכפור

מתעבת את אותם הבקרים שמתחת לשמיכה בורחת
עוד פיצוץ קטע את הדממה שוב הדם זורם בביבים
בין העשן השחור לסירנות צורחות לא נשאר אוויר לקחת
עלייה רגלית אלייך אמא לטמון בך עוד שלדים
מדוע אבא לאמא אינך מעניק פרחים
עד מתי נלך מושפלים לא נטעם את החיים