ילדה, במה את בוהה?
למה פה נעצרת? את לא עסוקה?

עומדת לך ברחוב ,
מזג האוויר סגרירי,
אינך עושה דבר מלבד לבהות בכוכבים, בעננים,
כל ענן גדול שראית עקבת אחריו,
"לאן הוא בורח?" מלמלת לעצמך ונדהמת,
וכעת,
כוכב בשמים ועליו התמקדת,
אך ניצוץ הכוכב לא האיר בשמים, הוא בעינייך- ילדה.

אף פעם לא הסתכלתי לי כך בשמים
מעולם לא נתקלתי בכזה זוהר בעיניים.

ילדה, לא קר לך שם בחוץ?
ילדה, במה ראשך טרוד?

ופתאום ברק ורעם להם נפגשו,
ופיצוץ עצום להם יצרו.

את מסתכלת,
מתבוננת,
אמרי לי ילדה, האינך מפחדת?

ואילו אנשים רצים ברחוב,
מחפשים אי שם מפלט מהכפור,
ואת עומדת לך בחוץ,
במקום לתפוס לך פינה חמה ואליה לרוץ,


ואני יושבת בתוך המכונית,
ממהרת ומפחדת - יום מפחיד שם בחוץ,
מתפללת לריק מכאן ללכת,
אך כנראה שהתנועה בכביש חשבה אחרת...

ילדה, יש לך בית אליו ללכת?
ילדה, יש לך משפחה שאותך מפנקת?

ואני בחוץ, תקועה במכונית
מנותקת מכל העולם, פה זה רק את ואני.
ואת עומדת שם ופשוט מחייכת,

ילדה ספרי לי, מה את יומך ממלא?
גלי לי מה בראש מתרוצץ?

ואני כאן    ואת שם,
ואני בפנים    ואת בחוץ,
אני מפוחדת,    ואילו את משוחררת מכל רסן,
ואני נעצבת           ואת תמיד מחייכת,

ופתאום, מהספסל הרטוב קמת,
והתחלת לזמזם לך שיר,
שיר די מוזר.
שרת על עולם יפה ומקסים,
שרת על אותם האנשים העסוקים,
ומה שהם מפסידים.

ופתאום רק שיר מתנגן לו ברקע ללא אדם מזמר,
והרחוב הפך להיות לו שומם

ילדה, ממה ברחת כל חייך?
ילדה, מתי תזרח השמש בעינייך?
ילדה, לאן נעלמו תשוקותייך?