חושך:

בדידות- תיאור מצב

טפטופי פסנתר בלילה חם,
מיטה זוגית, תנוחה עוברית,
שמיכה דקה, זעה קרה,
צ'לו עבה, כובד בחזה,
ככה זה.

(הצעה למתכון: פסקול הסרט "האסונות של נינה"
בדירת חדר מטונפת במרכז ת"א באוגוסט שתיים עשרה בלילה)

בדידות- הערה לעצמי

כשבדידות אינה פחד (1)
היא שלמות.

נסיעת לילה

אור גבוה אור נמוך
אור גבוה אור נמוך

רכב מסנוור
או רכב עם פנס שרוף

אור נמוך אור גבוה
אור נמוך אור גבוה

סיבוב צומת תאורה
אסור לעקוף קו הפרדה

נגיעות קלות
תמונות חולפות
עיניים דומעות שורפות צורבות

תאותת ימינה תאותת לשמאל
מהירות מופרזת בירה ואקמול

לילה,
רעש חזק באוזניים
לא נרדם כבר שעתיים.

אור:

מנורה

באמצע התקרה נזקפת מנורה
כל-כך בודדה היא ויפה.
כמו שמש במרכז השמיים
בצוהרי היום,
או אלוהים.
שולטת בחדר, רודה.
מאירה הכל באור אחר,
או מחשיכה.
"אין עננים בשמיים ואין אלוהים בתקרה"?(2)
אמא אומרת שאלוהים אין, אבל עננים עוד יש.
ואני מביט בך, מסנוורת את עיניי,
ואולי עננים אין, אבל בתקרה שלי יש אלוהים.

עננים (נספח)

ולילה אחד אני מביט בעינייך
ורואה שם זוג עננים זוהרים-
השתקפות של השמש.
ואת ממצמצת.
אני רק רוצה שהחושך יבוא
וזוג ירחים בעינייך יעלו.


מוות

איך אור לבן גדול
בולע אותי לתוכו
אין רגש
אין מחשבה
כלום
המוות אינו חשוך ואפל
הוא רך ומלטף
כמו רחם.

1 - כשבדידות אינה פחד/נתן זך
2 - אין עננים בשמיים ואין אלוהים בתקרה
    (מתוך: הרי את מותרת לכל אדם)/דוד אבידן