זוחלת לתוכי וכובשת מחדש מתי שרק תוכל,
אוכלת כל מה שנשאר וממיסה את זכרו האחרון של התום.
שחורה משחור, קללתי הנצחית, כלתי הקרירה.
מתי תשחררי אותי מהסבל התמידי? כיצד אוכל אותך לשכוח?
כלתי השחורה, חכמתי העגומה, מתי תתני לי לנשום שוב?
איתך תמיד, בלי אף אחד אחר, חשכה שלי, אפסיק לנשום בפעם
האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.