כשהחיים מאלצים אותך להתבגר
להוכיח באמת עד כמה את שווה
ואיך תתמודדי כשכל העולם שלך
מונח על הכתפיים שלך
דווקא כשהשרירים תפוסים מרוב מאמץ של השנים.
מה תעשי אם יזרקו אותך לכלבים
ואיך תגיבי כשיגידו לך מי את, גם כשזה לא נכון.
במבט קדימה את שקולה ורצינית,
אך כשהרגע מגיע את מתקפלת בפינה ובוכה.
תשו כל כוחותייך
והם מביטים בך בחמלה
מזכירים לך שאת חכמה וכמה את
רציונאלית ואמיצה, והכל פתאום
משתנה מקצה אחד לאחר.
את לא יודעת אם הם דוברי אמת
אך לא מסוגלת לדבר.
המבט שלך תופס אותך במראה,
את יפה רק כשאת בוכה,
העיניים שלך אומרות לך - תנוחי. |