בושה בושה, מורה טיפשה
גירשה אותי מהכיתה.
אישה קשה, נורא נוקשה
עשתה טעות כה חמורה,
אמרה: "תביא לי עבודה".
מאוד קלה העבודה
קלה, קלה כמו נוצה

שמרה טינה ואז אמרה:
"תצא, תעוף מהכיתה, ולך תביא לי עבודה".
אישה רעה, נורא רעה,
בתוך תוכה שינאה רבה,
ליבה נוקשה, גופה פושר.

ליבי זועם ממש ב-מ'
בתוך תוכי אני נוקם.
מורט, מושך בשערה
צועק ממש לתוך ליבה.

עכשיו נפשי היא טהורה
כי עשיתי עבודה.
נשמע צלצול, מורה חיכתה
רצתה ממני עבודה.
ליבי עמד, נפשי קפאה
בתוך תוכי הייתה תקוה,
נתון נתתי עבודה.

היא הסתכלה, בדקה עברה
אך את הכתב היא לא קראה,
עשתה פרצוף, ביקשה סיבה
אמרתי לה: "זה לא נורא
זו עבודה ולא בחינה!"

שיר זה נכתב בכיתה י' על המורה לספרות