אומרים שלכל מילה שהוצאתי מהפה בגללך... יש תוכן ורגש...
ושבאמת כשאמרתי לך: "אני אוהבת אותך" התכוונתי לזה...
ואז החברים שלך טענו ואמרו... גם הוא אומר לך את זה בגלל
רגש... ובגלל אהבה... ושאני סתם לא בוטחת בך... שיש לך עוד
מישהי.
אבל אז... אז... כשנגעת ולא עזבת אותי לרגע... אז... אז באמת
הבנתי שאתה עושה את זה למטרות הנאה בלבד, ורק למטרות הנאה
שלך.
לרגע לא שמת את עצמך במקומי... על אותה מיטה... קרה...
קטנה... ריקה... ריקה מתוכן ומאהבה...
כי אתה יודע... יודע טוב מאוד! שכל מה שהיה שם... היה יכול
לקרות הרבה יותר טוב... עם אהבה... עם רגש... ועם זמן...

ואז מה? עצרת, אמרת "סליחה, זה לא הדבר הנכון לעשות..."
אם עשית את זה... והתחלת למרות שאמרתי לא למה עשית את זה
בכלל?!
מאז... מאותו יום אתה לא מסתכל לי בעיניים... משתדל לא לעבור
לידי, משתדל לעשות את הדרך הארוכה לבית שלך ולא לעבור ליד הבית
שלי.
אני מבינה שאתה מתבייש בעצמך - גם אני בך...

מצטערת ילד שלי... תבין אותי! בבקשה תבין אותי!

לא יכולה יותר... שוב דמעות... שוב!
שוב המסכות... שוב הבנאדם שהוא לא אני, בא...

אני מצטערת... פשוט... מצ... ט... ער... ת...

שוב הסכין חורטת את שמך על היד... שוב הדם... שוב נפלתי... שוב
בגדתי בכל מי שהבטחתי לו שאני לא אפגע בעצמי יותר...

סליחה ילד יפה שלי...
סליחה...