אלוהים היקר!
אני רק מנסה להבין, בלי לתקוף, אני רק שואלת שאלות.
למה אני מכולם? אני מתוסבכת לגמרי, אני יודעת את זה אתה יודע
את זה אני אומרת לאנשים "יש לי בעיות נפשיות" הם חושבים שאני
צוחקת וחלק אומרים "למה את אומרת את זה על עצמך?" אחרים פשוט
עונים "עכשיו גילית?".
יש לי מטרה אחת בחיים רק אחת היא זאת שעוזרת לי ושמקדמת אותי
בחיים קרים חיים שלי ואני לא מרגישה חלק מהם.
אני יודעת, לא מקורי במיוחד לכתוב מכתב לאלוהים ולמעשה שאבתי
את הראיון מהאינטרנט ומהטלויזיה אבל אמרתי לעצמי "אם הוא מקבל
מכתבים מהם עוד אחד לא ישנה לו" והאמת היא אותו אחד כל יכול,
מלך מלכי המלכים, הקדוש-ברוך-הוא, זה שנמצא למעלה במרומים אתה
כל כך עסוק ובטח בכלל לא קורא את אותו מכתב שאני יושבת לכתוב
בו אני מתלוננת על החיים כמה שהם רעים לי והינה מסביבי מלחמות
ורעב כל יום אנשים מתים עם זה מתאונות דרכים או טביעה או פעולת
טרור או מחלה קשה או רעב יש מספיק סיבות ודרכים למות בעולם
והנה אני אדם ממוצע כותב לך מכתב בקשה שלא קשור בדברים האלה.
איך אני מעזה?!, אני רק אדם אחד אז אני מרגישה קצת עצב, קצת
כעס, קצת מפה קצת משם, מערבולת רגשות שלמה את מי זה מעניין לא
אותך שכ"כ עסוק בטיפול בדברים אלה.
אבל האמת היא שעדיין אנשים מתים ועדיין יש מחלות ועדיין יש
מלחמות ואנחנו דורכים במקום, אז, אם לא איכפת לך להיתפנות לרגע
מ"אין לי מושג מה אתה עושה שמה אבל מה שזה לא יהיה" אני אשמח
לקצת הדרכה וקצת הכוונה, אולי רק טיפה יותר אומץ וקצת יותר
חוכמה ואם תוכל להפחית קצת מהביישנות שלי ותוסיף קצת יותר
חופשיות ואני אהיה מרוצה וכל מכתב כזה שאני אשב לכתוב יהיה כזה
שבו אני מבקשת שלום ובלי מלחמות ובלי רעב ובלי הרוגים ושכולם
יחיו עד 121 לפחות (!) אולי אם זו לא בקשה גדולה במיוחד תקרא
את המכתב הזה ואם זו לא ממש טרחה אולי תעשה שהוא והבאים אחריו
יתגשמו.......
                                               שלך בכנות
                                                       
נועה אריאלי
                                              אתה בטח יודע
איפה אני גרה