יוני: אמא?
אמא: -מה?
יוני:  אפשר קצת כסף?
אמא: יוני, אתה יודע, אבא לא איתנו כבר הכלב נדרס ואחותך
בשבי הסורי.
יוני: אני יודע, אבל אני חייב כסף!
אמא: אבל יוני!
יוני: אבל אמא!
אמא: אבל יוני!
יוני:אבל אמא!
אמא: אבל יוני!
יוני: טוב די!
אמא: מה?! אני בסה"כ הכל ניסיתי למלא את תפקידי...
יוני:(קוטע אותה באמצע) כאמא כן... אני יודע.
אמא: -לא... כשומרת ראש ממשלת החירייה העירונית

אמא: יוני רשמתי אותך לקורס נגד פשפשים
יוני: אבל הכלב מת!
אמא: לא, זה נגד אחותך
יוני: היא לא בשבי הסורי?
אמא:היא תחזור, אנחנו בעסקת שבוים בעד הכלב
יוני: אבל הכלב נדרס!
אמא: נמצא משהו אחר, עכשיו לך תכין שיעורים
יוני:אין לי
אמא:מה אין לך?!
יוני:אין לי!
אמא: יש לך!
יוני: אין לי!
אמא: יש לך!
יוני: אין לי!
אמא: יש לי!
יוני: אין לך! מה?! (בהתפעלות)
אמא:לך לחדר שלך, התחפצת אלי!
יוני:מה? אבל... (מתפלא)
אמא:בלי שום אבל, חבל! לך לחדר! (צועקת)
יוני:טוב
(יוני הולך לחדר שלו בעצב)