[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יונתן קינן
/
סובארו פשע

יצאנו אני, חברה שלי, ידידה שלי ועוד שני חבר'ה לפאב באזור.
כולם שתו די הרבה. בייחוד חברה שלי. היא בדיוק רבה עם ההורים
שלה והייתה די מבואסת אז היא רצתה לשתות עד שהיא תיגמר. אז היא
שתתה. ואז היא שתתה עוד טיפה. ואחרי זה היא שתתה אפילו יותר.

היה באמת ערב גדול. היה מופע סטנד אפ בפאב והרצנו בדיחות בלי
סוף. חברה שלי נגמרה לגמרי. היא התחילה לדבר שטויות ולאבד
שיווי משקל. למרות שהיה ממש כיף החלטנו שכדאי להחזיר אותה
הביתה. היא רצתה לצאת החוצה לשאוף אויר צח אז ביקשתי מידידה
שלי שתשים עליה עין בחוץ בזמן שאנחנו מתחשבנים על מי חייב כמה.
השארתי בערך 20 שקל בשביל הגולדסטאר שלי ויצאתי החוצה לראות מה
קורה עם חברה שלי. חברים שלי נשארו לסדר את החשבון.

בחוץ לא ראיתי אותה. הסתכלתי מסביב וראיתי ואת הידידה. היא
הייתה די שיכורה ולא ממש ידעה לאן חברה שלי הלכה. פתאום שמעתי
את חברה שלי צועקת "די!". רצתי לעבר הכיוון שממנו נשמעה הצעקה
וראיתי איזה ערס אחד מנסה להתחיל איתה, מחזיק אותה קצת מתחת
לכתפיים.

אמרתי "תעזוב אותה". בלי צעקות או טון דיבור תקיף או משהו.
פשוט אמרתי "תעזוב אותה". הוא הוריד ממנה את העיניים והסתכל
עליי "למה, מי אתה?" עניתי לו "חבר שלה. עכשיו תעזוב אותה".
הוא עזב אותה. היא איבדה שיווי משקל ונפלה על הרצפה. לא נראה
לי שהוא שם לב בכלל. הוא הסתכל עליי במבט מטומטם ועצבני ושאל
"או שמה יקרה?" עניתי לו "בלי או. אתה פשוט תעזוב אותה בשקט
ותעוף מפה". הוא התקרב אליי ושאל "ולמה שאני אעשה את זה?"

בהתחלה חשבתי לענות לו אבל אז הגעתי למסקנה שכנראה בסופו של
דבר נלך מכות בכל מקרה אז פשוט הקדמתי את המאוחר והכנסתי לו
אגרוף לעין הימנית. הוא נפל. החברים שלי בדיוק יצאו וראו את מה
שקרה. הרמתי את חברה שלי ולקחתי אותה לכיוון האוטו. החברים שלי
עזרו לידידה השיכורה להיכנס ונכנסו בעצמם. יצאתי ברוורס מהחניה
וראיתי במראה האחורית את הערס רץ לכיוון של האוטו. העברתי
לראשון וטסתי משם קיבינימט.

ראיתי במראה איזה סובארו גרוטאה עם פנס אחד שבור עוצרת לו. הוא
נכנס פנימה והסובארו התחילה לנסוע אחרינו. למה תמיד לערסים יש
חברים? הסובארו נצמדה אלינו עד כדי כך שלא יכולתי לראות את
הפנס שלה, אבל ראיתי טוב טוב את הפנס שעשיתי לערס שליד הנהג.
כולם היו ממש לחוצים, חוץ מחברה שלי שלא ממש הבינה מה קורה
סביבה. נסענו ככה כמה דקות עד שהגענו לעלייה די ארוכה. נזכרתי
בפטנט שחבר של אחותי סיפר לי פעם.

הייתי על הילוך רביעי. הורדתי לשלישי כדי שיהיה לאוטו יותר
כוח. נגעתי עם רגל שמאל ממש קצת בברקס, ככה שזה בקושי באמת
יבלום אבל ידליק את האורות ברקס מאחורה. הסובארו, שראתה את
האורות נדלקים נבהלה והאטה, אבל אני כבר הייתי עם רגל ימין על
הגז עד הסוף. אני האצתי והסובארו כמעט עצרה עצירה מלאה. עד
שהערסים הבינו שאני מאיץ ולא מאט כבר הייתי די רחוק והאוטו
שלהם לא ממש סחב בעליה הזאת. אחרי פניה אחת כיביתי אורות
ועצרתי בצד. חיכיתי עד שיעבור אוטו עם פנס אחד דולק וכמה דקות
אחרי זה לקחתי פרסה ונסענו דרך כביש אחר.

פיזרתי את החבר'ה לבתים אבל היה נראה לי שלא כדאי להחזיר את
חברה שלי לבית שלה, אז לקחתי אותה אליי. סחבתי אותה הביתה
והשכבתי אותה לישון. כשהיא סוף סוף נרדמה הלכתי לישון לידה.
בבוקר שלמחרת התעוררתי לפניה, אז הלכתי לצחצח שיניים. כשחזרתי
היא כבר הייתה ערה ובאופן מפתיע בלי הנגאובר ובלי כאב ראש. היא
גם הלכה לצחצח שיניים וחזרה למיטה. שאלתי אותה איך היא מרגישה
והיא אמרה שדי טוב אבל שהיא לא זוכרת כל כך מה קרה אתמול.
סיפרתי לה על הערס והסובארו בלי הפנס. היא אמרה לי תודה
והתחילה לנשק אותי. עניתי "על לא דבר" בזמן שהתחלתי לפתוח לה
את הכפתורים של החולצה. טוב שנשארו כמה קונדומים במגירה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ישו הוא מתחזה!







בריאן תופס תחת


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/4/04 2:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן קינן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה