ענבל וייס / קיץ 1996 |
האוויר כאן רווה ייאוש. סחרחר,
נשען על כנפי המאוורר.
מביט בחום הדיבשי, הדחוס,
הזורם בכבדות
ללא שנאה-
השנאה דורשת להט.
נעצום את עינינו, אולי
בחסד החלום
תתגנב פנימה קרירות
מדברית של לילה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|