ענבל וייס / קצה העולם |
העננים מתהפכים כאן ושטים בחזרה.
(מעל הבית הדל השמיים
מרופטים וקרועים בנקודת ההיפוך).
ציפורים מקריות נשרטות בשולי החור,
נחבטות בסלעים.
בשעוני השמש זורם הזמן כמו חול.
אני מכשפה:
רוויית בדידות אני יכולה
לעצור אהבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|