ניבאת לי סופת חול
מול שמי קנאה כתומים:
כי לא יכולתי לשטוף את בדידותך
אמרת להטביעה באבק הסמיך.
ואני ניתקתי ריאותי ממקומן
באצבעות-תודעה - אסתמתית
ארזתי אותן בקופסאת הפלדה השקופה
כיסיתי עינך משקפי מים.
אך עם בוקר היכה בי לבי שנשכח
ומארת הכישוף שהפכה לי אבק לשירה
הופכת אצבעותי לסכינים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.