אילת קמרי / רצה אל תוך גשם |
קוראת בשמך ובוכה
על כביש רטוב,
בחשכה.
אם תשמע את קולי החנוק
את גופי הצמא לחיבוק
אל תלך
האט את הקצב
כעת כשלבי יתמלא בעצב
חזור אליי
אני הילדה הקטנה שביקשת
אל תשכח אותי
אם לא שכחת
הגשם מכה בי
ערפל כבד, נעצרת
נפשי מתפוררת,
נאחזת בגעגוע ישן
מוותרת
רטוב וקר
כאב לא מוכר
מתעוררת
עיניים דומעות,
פניי מתמלאות
ברדיו משמיעים שיר שאהבת
אור בוקר
לא אותה הילדה שהכרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|