|
בעלטה בסיורנו
במכשול פגעה רגלי
המכשול פוצץ עלינו
ונשארתי לבדי
לעזרה קראתי אחא
אין שומע ומקשיב
כוחותי אזרתי כח
ואתקדם לי בנתיב
הנתיב כה הובילני
בשדות קטל וקרבות
וכשהגעתי למחננו
עזבוני הכוחות
הם ענדו לי סרטי לובן
על ראשי ועל מתני
אז הבנתי את התוכן
נפצעתי גם אני אזי
(נכתב ב- 10.5.1948 בידי אבי) |
|
|
בוקר טוב רחל.
למישהו מאיתנו
יש סרטן, וזה לא
אני.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.