ורד האופל / קיץ בשדות קוצים |
מתווים צל גופים חבוקים
שמתארך בשתיקה.
עשן דועך; האדמה
חרוכה מלהבות מדודות
שכילו את בית העץ שבנית בשדות התשוקה.
מבטך עוקב, העץ קורס לאיטו
אם נחזור הלילה יהה זה
איש איש לביתו
השמיים משתקפים, לא בדמעות; במילים
בבקבוקי זכוכית ירוקים. בשברים מן העבר
ומה זכותי
לעזוב עכשיו,
במו גופי שמעתי:
זה המקום היחיד בו הייתי מאושר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|