מר סתיו

שוב הגיע הזמן
ותפס עולם לא מוכן
העלים מצהיבים ונושרים
מכסים באפור את החיים

כל העולם כבר נרדם
מסך שנת-חורף אט נרקם
לפני הסערה הכל שליו
כי כל מי שנשאר עכשיו עוזב

כל מה שפרח כבר נרקב
כל מי ששמח כבר נרטב
כל מה שצמח כבר נשכב
הכל קיבלו את מר סתיו

אביב

שוב הוא בא בהפתעה
לא חיכה להזמנה
תיקתק שניה ואז פתח
נכנס והקור מיד ברח

הוא לא שכח להביא פרחים
רוחו ליטפה את הילדים
כולו צוחק ומלא שמחה
לכל אחד נשא ברכה

לשמע קולו ולמראהו המושלם
אף החיים חזרו לעצמם
הסתכלו סביב סביב
את הכל מילא אביב